מכס – כל מה שאתם צריכים לדעת לפני שאתם קונים מחו"ל באינטרנט

במקרים רבים, משתלם יותר לקנות מחו"ל. אך החשש העיקרי המלווה את הצרכנים עומד כצל מעבר למסך המחשב – מכס.אנחנו כאן כדי לעשות קצת סדר בנושא הזה של מכס – והכי חשוב, לעזור לכם לא ליפול בו כשאתם עושים קניות מחו"ל באינטרנט.
סידרנו לכם תוכן עניינים שיעזור לכם לקפוץ בין מקומות למקומות בכתבה בהתאם לשאלה הרלוונטית אליכם:

1. מה זה מכס ולמה צריך אותו בכלל?
2. איזה מיסים אני עשוי לשלם בעת הזמנה מחו"ל?
3. באיזה תנאים משלמים מכס ולמה?
4. מי קובע מה אני צריך לשלם וכמה?
5. למי משלמים, על מה וכמה?
6. האם אפשר להימנע ממכס?
7. מה כן אפשר לעשות?
8. יצירת קשר עם המכס והדואר, וקישורים שימושיים

 

מה זה מכס ולמה צריך אותו בכלל?

בין שלל התשלומים שהאזרח הישראלי משלם למדינה באופן קבוע על פי חוק, קיימים גם תשלומי מיסים לרשויות המכס למי שבוחר לרכוש מוצרים מאתרי צריכה גלובליים באינטרנט )כדוגמת אלי אקספרס, איביי, אמזון או אתר זיפי הישראלי, שמאחד תחת פלטפורמה אחת את כל אלו(.

כבר בעת העתיקה, השלטונות חשבו בצורה כלכלית (לשלטון…). עוד מהימים שלפני הספירה ישנם איזכורים להטלת מיסים על העברת סחורות באיזורים מסוימים, מעבר שהתאפשר בעזרת התשתיות שמחזיק הממשל כמו נמלים וכבישים.

פקודת המכס הראשונה בישראל חוקקה ב1929 על ידי המנדט הבריטי ובזמנו כמעט מחצית מההכנסות בארץ היו ממכס. פקודת המכס עברה כמה וכמה שינויים במהלך השנים אך המכס עדיין כאן, והוא כאן כדי להישאר. המכס מוטל כדי להמשיך לממן את השלטון ואת פעילותו לפיתוח המדינה.

סיבה נוספת להטלת מיסי ייבוא היא עידוד תוצרת ותעשייה מקומית.
עידוד תוצרת ישראלית כחול-לבן היא צעד לגיטימי וראוי עם מטרות נעלות, כמו תרומה לתעשייה והכלכלה בארץ וייצור מקומות עבודה חדשים, אך בימינו – זה די קשה.

רוב התעשיות הגדולות בארץ שייכות לכמה טייקונים או ועדים, שמחזיקים בכיסם חלקים משמעותיים מאוד מהכלכלה והתעשייה הישראלית, והם העיקריים שמתעודדים מהתוצרת והרווחים של עצמם. לבעלי עסקים קטנים יותר כמעט ואין סיכוי להתחרות מולם. מונופולים יכולים להרשות לעצמם לדרוש מחיר גבוה, כי אין חלופות לצרכן הישראלי למוצרים שהם מייצרים, ולייבא אותם מחו"ל יעלה כפול בגלל המכס והמיסים.

אם כן, עושה רושם שמה שקורה בפועל, לא כל כך משיג את המטרה של עידוד תוצרת כחול-לבן:
רצון לעודד תעשייה מקומית -> הכל יקר ונשלט בעיקר ע"י מונופולים וועדים -> קונים מחו"ל וסופגים מכסים -> העלאת מחירים בארץ כדי להרוויח ולהמשיך לקיים את העסקים -> הכל עוד יותר יקר -> קונים מחו"ל וכן הלאה.

יוקר המחייה מהווה אחד מגורמי התסכול והקשיים המרכזיים של תושבי ישראל בשנת 2019 ונראה שזה לא הולך להשתנות בשנים הקרובות. כדי להתמודד עם יוקר המחייה בארץ, רבים מפנים את כספיהם לקניות אינטרנטיות במטרה לחסוך קצת כסף.

האם המטרה הזאת כן מושגת אתם שואלים?
פעמים רבות המכס לא מאפשר לצרכן להשיג את המטרה הזו וגורם לו לשלם כספים נוספים שהוא תיכנן לחסוך. פעמים רבות הצרכן אף לא מודע לכך שייתכן ויידרש להוציא עוד משהו מכיסו כאשר החבילה תגיע סוף כל סוף לישראל, ושלא נדבר על הקושי והבירוקרטיה שבתהליך המעורפל של שחרור חבילה מהמכס. אחוז הצרכנים שפשוט משלם את מה שנדרש ממנו, בלי לדעת על מה ולמה זה בכלל מגיע לו, ממשיך לעלות.

שורה תחתונה: אתם משלמים קנס למדינה על זה שניסיתם לחסוך כסף והחלטתם לא לקנות את המוצר בארץ.

עם זאת, אולי עוד יש מעט צוהר לאופטימיות. בשנת 2014, יאיר לפיד שהיה שר האוצר בזמנו, הכניס צו להעלאת מדרגת המכס מ325 דולר ל500 דולר ומעלה, ומשנת 2017 הוסר המכס על טלפונים ניידים, מוצרי תינוקות ונעליים. התוצאה? עידוד התחרות אילץ את ענף מכירת הטלפונים להוריד את המחירים, וכיום הרבה יותר משתלם לקנות טלפונים סלולריים בישראל יחסית לחו"ל.
איך זה מעודד תעשייה מקומית, כשאין מפעלים של ייצור פלאפונים ישראליים בארץ? זה לא. אמנם הסרת המכס על מוצרים שאינם מיוצרים בארץ תורמת לצרכן בהשגת המחיר הטוב ביותר עבור המוצר, אבל היא לא תורמת למפעלים כחול-לבן וליצרנים המקומיים. הסרת המכס גם על סחורה המיוצרת בארץ עשויה לאלץ את השוק המקומי להתייעל ולהוריד מחירים בהתאם, מה שיוביל בתורו לירידה במחירי מרבית סוגי הסחורות. כלומר, ירידה ביוקר המחייה שהאזרחים הישראלים כל כך כמהים לה.

איזה מיסים אני עשוי לשלם בעת הזמנה מחו"ל?

1. מכס – מס על יבוא ויצוא של סחורות, שמחירו משתנה בהתאם למוצר ומחירו.
2. מס ערך מוסף (מע"מ) – 17% מס שאנו משלמים על כל מוצר שנרכש, גם בארץ.
3. מס קניה – מס על אלכוהול וטבק, רכבים וחלקי חילוף, מוצרי אלקטרוניקה ועוד. המטרה של המס הזה היא לעודד תעשיה מקומית והוא מוטל בעיקר על מוצרים שהשימוש בהם פוגע במשק ובציבור.

 

באיזה תנאים משלמים מכס וכמה?

האותיות הקטנות:
* 75$ מתייחסים רק למחיר של המוצר עצמו, ולא כולל דמי משלוח.
כלומר אם קנית למשל נעליים ושילמת למוכר 80$ שמהם 70$ הם על המוצר ועוד 10$ על המשלוח – אתה תהיה פטור מתשלום.
* אם עשית אצל אותו מוכר שתי הזמנות שונות תוך 72 שעות – זה נחשב לחבילה אחת גם אם כל חבילה היא מתחת ל75$, והתשלום למכס יהיה בחישוב העלות של 2 החבילות יחדיו. קשה לדעת כמה זמן יעבור בפועל בין שליחת שתי החבילות וזמן הגעתן לארץ, כך שליתר ביטחון, כדאי לחכות יותר מ72 שעות.

מי קובע מה אני צריך לשלם וכמה?

רשות המכס והמיסים.
על פי נתוני דואר ישראל, בשנת 2018 הגיעו לארץ מעל 65 מיליון חבילות.
כמובן המכס לא יכול לעצור כל חבילה שמגיעה, כי משאבי האנוש והזמן הדרושים לפתיחת כל חבילה ובדיקתה הוא לא הגיוני ולא משתלם ביחס לרווח של המדינה מהמיסים, ולכן הוא עוצר לבדיקה כ- 5% מהחבילות, באופן אקראי. מדובר על כ 3 וחצי מיליון חבילות שנעצרות לבדיקה בשנה.

כך זה עובד:

״הבדיקה האם יחול מס נעשית על פי ערך הטובין בלבד. עם זאת, היה ונקבע כי חל מס, הוא יחושב לפי ערך הטובין בתוספת דמי המשלוח והביטוח״ [רשות המסים בישראל]

ובמילים שלנו:

למי משלמים, על מה ולמה?

כך זה עובד:

"13 .הממשלה רשאית להתקין תקנות הקובעות אגרות בעד –

• השמירה על טובין המופקדים בנמלים או בתחנות מכס;
• ההשגחה על פעולות טעינה, פריקה, שיטעון, בדיקה, שקילה, אימות, הערכה או כל פעולה אחרת המחייבת נוכחותם של פקידי-מכס והותר לעשותם במרוחק מהמקום המיועד לכך והמשמש כרגיל לפעולות אלה
• סידורים מיוחדים לפי בקשת המעונינים, כשהסידורים מצריכים מצד רשות–המכס שימת לב העולה על הרגיל;
• עבודה המצריכה להוציא פקיד-מכס מתפקידיו הרגילים ולהטיל עליו תפקידים מיוחדים או תפקידים המצריכים השגחה מיוחדת של רשות-המכס כגון טעינתם, פריקתם או החסנתם של חמרי נפץ או של חמרים מתלקחים."

מתוך "פקודת המכס"

ובמילים שלנו:

חכו, תכינו את הארנק, זה עוד לא נגמר.

ישנן שתי דרכים עיקריות שבהן חבילות מגיעות לארץ – דרך דואר ישראל או דרך חברות בלדרות פרטיות כמו    DHL או GCX.

כאמור, רק אחוז מסוים מהחבילות שמגיעות דרך דואר ישראל עוצרות לבדיקה ולכן יש סיכוי שהחבילה שלכם תעבור בשלום ולא יידרש עבורה תשלום נוסף.
במקרה של חברות בלדרות פרטיות, כל החבילות נבדקות, ועל כל חבילה עם ערך מוצהר מעל 75$ יידרש תשלום.

בנוסף לתשלום הקבוע בחוק לרשות המכס והמיסים, ייתכנו גם תשלומים לחברת הבלדרות או לדואר ישראל, עבור השירות שהן מספקות – לשחרר במקומכם את החבילה מהמכס.

חבילה שמתקבלת דרך דואר ישראל לרוב משוחררת מהמכס באופן אוטומטי ומועברת לסניף הדואר הקרוב לנמען בצירוף מסמך אודות התשלום הדרוש. הלקוח יקבל הודעת תשלום ב SMS, שניתן לבצע דרך אתר האינטרנט של הדואר, או בסניף הדואר עצמו בעת איסוף החבילה.
עמלת שחרור ממכס על ידי שירותי דואר ישראל עבור חבילה מתחת ל 1000$ יעמדו על 35.10 ש"ח אם הפריט פטור ממיסים. אם ישנם גם מיסים – השחרור יעלה 60 ש"ח, ויתווסף תשלום עבור אגרת רשימון בסך 30 ש"ח.
שורה תחתונה – מינימום 35.10 ש"ח נוספים עבור השירות.
מידע נוסף ניתן למצוא כאן

חבילה שמתקבלת דרך דואר מהיר או חברת בלדרות מטופלת על ידי סוכן של החברה הרלוונטית, אשר דואג לשחרורה מהמכס. הסכום הכולל עבור השירותים שסופקו על ידי החברה בדרך כלל נגבים לפני מסירת החבילה ללקוח, וכוללים את דמי המכס עצמם וגם את העמלות השונות עבור שירותי הסוכן.

למשל, בחבילות המתקבלות דרך DHL, ומחירן נע בין 75$ ועד 1000$, מעבר ל17% המע"מ הנדרשים וסוג המס אם נדרש, יש לשלם 64 ש"ח עבור שירות השחרור מהמכס, כ2.5 ש"ח לקילו עבור שירותי אחסון, 18 ש"ח עבור אגרת מחשב. אם מחיר המוצר הוא מעל 500$ אז תשלמו גם אגרת ביטחון של 41 ש"ח.
כלומר מעבר לתשלומים לרשות המכס והמיסים, תשלמו גם עוד כ200 ש"ח נוספים כי מישהו שחרר בשבילכם את החבילה מהמכס!
מיותר לציין שעל חבילות מעל 1000$ תשלמו אף יותר.
שורה תחתונה – מינימום 64 ש"ח נוספים עבור השירות.
מידע נוסף ניתן למצוא כאן

בחבילות שמתקבלות דרך GCX, תשלמו 19.90 ש"ח עבור שחרור חבילה שמחירה עד 1000$, ו99.90 ש"ח עבור שחרור חבילה מעל 1000$.
במשלוח מעל 100$ ועד 500$ תשלמו דמי מחשב של 18 ש"ח, ובמשלוח בין 500$ ל 1000$ תשלמו 18 ש"ח דמי מחשב וגם 41 ש"ח עבור דמי אבטחה.
שורה תחתונה – מינימום 19.90 ש"ח נוספים עבור השירות.
מידע נוסף ניתן למצוא כאן

חברות הבלדרות עשויות לדרוש תשלום נוסף במקרים של טיפול במסמכים ואישורים שונים לייבוא המוצר לארץ. למשל GCX  יגבו דמי טיפול של 59.90 ש"ח לקבלת אישור משרד התחבורה או משרד הבריאות.

תשלומים נוספים שייתכנו הם תשלומים עבור אחסנה בממ"ן (מסופי מטען וניטול) – גוף אשר ממוקם בשדה התעופה ומספק אחסון לחבילות מיובאות, וכמובן גובה עמלה בגין אחסנה עבור כל יום.

מעבר לעוגמת הנפש והאכזבה נוכח התשלומים הנוספים (והמפתיעים לרוב) שהלקוח הישראלי נדרש לשלם עבור שחרור החבילה שלו, ישנן שתי בעיות נוספות.
אחת מהן, היא שרוב הלקוחות כלל אינם מודעים לכך שייתכן ויאלצו להוציא עוד כסף מהכיס, והשניה היא שלרוב אין להם אפשרות לבחור באיזו צורה ירצו לקבל את המשלוח – בדואר ישראל או בחברת בלדות, ומכאן שאין אפשרות לבדוק מראש את העלויות הנוספות ולהחליט מה יותר משתלם, או האם בכלל הקניה באינטרנט תשתלם.

האם אפשר להימנע ממכס?

כך זה עובד:

"(149א) מקום שהמכס הוא לפי הערך ויש למנהל יסוד להניח שהערך המוצהר על ידי

היבואן או על ידי סוכנו הוא נמוך מדי, רשאי המנהל ליטול את המכס בעין, או ליטול,

במסירת מודעה תחילה ליבואן או לסוכנו, את הטובין בתשלום ערכם כאמור ותוספת של

חמישה אחוזים. "

מתוך "פקודת המכס"

ובמילים שלנו:

אם המכס יתפוס את החבילה ויעלה על כך שהערך המוצהר שלה אינו נכון – תשלמו קנס.

לאורך השנים נוצרו רעיונות וניסיונות להימנע מתשלומי מכס, וביניהם לפצל את הקניה לכמה חבילות, לבקש מהספק להצהיר על החבילה ערך נמוך מערכו האמיתי של המוצר, לציין שמדובר במתנה ולא להצהיר מחיר ועוד.

הטריקים הללו כשמם כן הם – טריקיים. מדובר בסיכון.

המכס עשוי לחשוד בערך החבילה המוצהר, לפתוח אותה ולבדוק מהו מחירו האמיתי של המוצר. אם זה קורה –מעבר לכל הוצאות שחרור החבילה מהמכס, תשלמו גם קנס נוסף ואת כל הבירוקרטיה הכרוכה בכך.
בחבילה שאין בה כלל הצהרת מכס, המכס עשוי להחליט על דעת עצמו מהו ערכו של המוצר ובהתאם לכך לחייב את הלקוח – ערך אשר עשוי להיות שגוי ומופרז ביחס לערכו האמיתי של המוצר.
פיצול חבילות אשר כבר הוזכר קודם לכן – אם חבילות של אותו הלקוח מתקבלות בהפרש של עד 72 שעות, הן נחשבות למשלוח אחד והתשלום יבוצע עבור הסכום הכולל של כל החבילות.

מה כן אפשר לעשות?

ניתן להשתמש בשירותי אתר "זיפי" שמטרתו להנגיש את חווית הקניות באינטרנט ללקוחות הישראלים ולספק שירות בשפה העברית.
חלק מהשירותים שהאתר מספק הוא שירות "מגן מכס", שניתן אוטומטית לכל הלקוחות שרוכשים דרך האתר.
השירות מספק החזר כספי מלא עבור כל הוצאות שחרור החבילה מהמכס, אם נתפסה ונדרש עבורה תשלום.

חשוב לציין שהשירות מחזיר את הכסף ששולם ולא משלם עבורכם את האגרות ומיסים מראש. כלומר, קודם צריך לשלם את החשבונות שמגיעים מהרשויות ורק אחר כך מקבלים זיכוי מהשרות בהצגת קבלות. השרות לא יכול לשלם את המיסים עבורכם לפי חוק (כי מיסים זה לא דבר שאפשר להעביר למישהו אחר).

יצירת קשר עם המכס והדואר, וקישורים שימושיים:

מכס
טלפון – 03-9421730
בירור סטטוס חבילה –  03-6303383
פקס – 03-9421736

https://taxes.gov.il/Pages/InfoTaxesGovIl/MAPAL.aspx
https://taxes.gov.il/Pages/contactsAll.aspx

דואר ישראל

טלפון פניות ציבור 02-9290079
טלפון מוקד שליחים 076-8870570/1/2/3/4
https://mypost.israelpost.co.il/%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99/%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%A1-%D7%A9%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%98/

מדריך לייבוא אישי באתר רשות המכס והמיסים

https://www.gov.il/he/Departments/Guides/guide-to-importing-personally-via-parcels-or-shipping-companies?chapterIndex=11

מידע על מוצרים אסורים לייבוא באתר רשות המכס והמיסים
https://taxes.gov.il/customs/PersonalImport/Documents/Customs%20Import%20Prohibition042008.pdf

מידע על תדרים מורשים באתר רשות המכס והמיסים
https://www.gov.il/he/Departments/General/frequency_import

פקודת המכס
https://www.wipo.int/edocs/lexdocs/laws/he/il/il080he.pdf